פסק-דין בתיק ס"ע 15344-08-10

1.         התובעת עבדה כמוכרת בחנות השייכת לרשת "ג'אמפ", למעלה משלוש שנים. סיום עבודתה של התובעת, בנסיבות השנויות במחלוקת, היה על רקע סיום הליך של הבראת החברה והעברת רשת החנויות לניהולן של הנתבעות. במועד סיום העבודה, התובעת היתה בהריון.

            לב המחלוקת בין הצדדים הוא בשאלה אם התובעת פוטרה על ידי הנתבעות בהיותה בהריון, כך שהיא זכאית לפיצויים על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954 וכן על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988.

2.         רקע עובדתי

א.         התובעת הועסקה כמוכרת בחנות בגדים שנמצאת בצומת ביל"ו (להלן - החנות), והיא חלק מרשת חנויות בבעלות ג'אמפ אופנה בע"מ (להלן - ג'אמפ).

ב.         תחילת עבודתה של התובעת בחנות ביום 1.5.2006.

ג.          ביום 16.7.09 ניתן כנגד ג'אמפ צו הקפאת הליכים על ידי בית המשפט המחוזי ומונה לה נאמן.

ד.         ביום 23.8.2009 הוגשה הצעה לרכישת מניות ג'אמפ, אשר הייתה כפופה לאישור הסדר נושים על ידי בית המשפט המחוזי.

ה.         ביום 22.10.2009 אישר בית המשפט המחוזי את הסדר הנושים וזה נכנס לתוקף ביום 25.10.2009. באותו תאריך (25.10.09), נמסר לתובעת (ולכלל עובדי ג'אמפ) מכתב פיטורים מהנאמן (נספח ת1 לתצהיר התובעת).

ו.          בין הצדדים מחלוקת מה ארע לאחר מכן והאם התובעת המשיכה לעבוד בחנות.

ז.          אין חולק שהתובעת היתה בהריון בסוף חודש אוקטובר 2009.

ח.         התובעת הציגה אישורי מחלה לחודש נובמבר 2009 (נספחים ת3 ות4 לתצהיר התובעת) ואלה נשלחו לנתבעות.

3.         המחלוקת העובדתית המרכזית בין הצדדים היא בשאלה אם התובעת המשיכה לעבוד אצל הנתבעות לאחר שקיבלה את מכתב הפיטורים מהנאמן. גרסת התובעת בתמצית היא שהמשיכה לעבוד בפועל בחנות ורק לאחר שחלתה, נעדרה עקב ההריון והתקשרה בנושא המצאת אישורי המחלה, נאמר לה שהמנכ"ל החדש אינו מעוניין שתמשיך לעבוד. תמצית גרסת הנתבעות היא שהתובעת כלל לא המשיכה לעבוד בחנות לאחר שקיבלה את מכתב הפיטורים מהנאמן, ואם התייצבה בחנות, הדבר היה תוך ניצול של התובעת את הבלבול ששרר בימים הראשונים לאחר שהנאמן סיים את תפקידו.

4.         מטעם התובעת שמענו את עדותה ואת עדותה של גב' אביב לאה ללי, שעבדה יחד עמה בחנות. אף בעלה של התובעת הגיש תצהיר, אך הנתבעות לא ביקשו לחקור אותו בחקירה נגדית (עמוד 11 לפרוטוקול, שורה 3).

            מטעם הנתבעות העידו מר גיא גנה, מנכ"ל הנתבעת מס' 2 והגב' לינדה דור, מנהלת החנות בה התובעת עבדה (להלן ובהתאמה - מר גנה וגב' דור).

5.         תמצית טענות התובעת

א.         התובעת המשיכה לעבוד בפועל גם לאחר יום 25.10.09 (מועד הפיטורים על ידי הנאמן), וכך עבדה עד סוף חודש 10/09. מיום 1.11.09 שהתה בחופשה מחלה. הודעת הפיטורים נמסרה לה על ידי גב' דור במהלך שהותה בחופשה מחלה.

ב.         התובעת פוטרה למעשה ביום 12.11.2006, בשיחה עם גב' דור, שהתובעת יזמה על מנת להודיעה שחופשת המחלה שלה מתארכת. בתגובה ענתה לה גב' דור שהנתבעות אינן מעוניינות בהמשך העסקתה נוכח היעדרויותיה הרבות ורצונו של מנכ"ל הנתבעת מס' 2 להגדיל את פדיון החנות.

ג.          למרות חילופי המעבידים, התובעת עבדה באותו מקום ובאותה חנות במשך מספר שנים. על כן ומאחר שפוטרה בהיותה בהריון, היא זכאית לפיצויים על פי חוק עבודת נשים, התשי"ד - 1954. בנוסף, היא זכאית לדמי מחלה, על פי ותקה בחנות.

ד.         עוד נתבע פיצוי בגין נזק בלתי ממוני על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח - 1988, על יסוד טענה כי התובעת פוטרה בשל הריונה ובניגוד להוראות חוק זה.